השתלת כליה – רקע כללי

השתלת כליה – רקע כללי

מהו תפקיד הכליות

הכליות הן איברים חיוניים לתפקודנו. הן ממוקמות משני צדי עמוד השדרה, בצמוד לדופן האחורית של הבטן. תפקידן כולל: הפרשת חומרי פסולת, ויסות כמות המים בגוף, ויסות ריכוז המלחים בנוזלי הגוף והפרשת הורמונים שונים האחראים לבקרה על לחץ הדם ולייצור כדוריות דם אדומות. הכליות מסננות את הדם ומפרישות את עודף המים, המלחים וחומרי הפסולת בצורת שתן. השתן שנוצר בכליות מועבר דרך השופכנים לשלפוחית השתן ומופרש מהגוף בעת מתן השתן.

מהי אי-ספיקה כלייתית ומדוע אנשים נזקקים לטיפולי דיאליזה ולתרומת כליה להשתלה?

יש מחלות הפוגעות בכליות וגורמות לירידה הדרגתית בתפקודן עד למצב של אי-ספיקת כליות סופנית, כלומר, מצב שבו הכליות אינן מתפקדות כלל.
כיום, אפשר להאריך את חייהם של חולים אלה באמצעות טפול בדיאליזה או בהשתלת כליה. הטיפול בדיאליזה כולל התחברות למכונה שמבצעת את פעולות הכליה, שלוש פעמים בשבוע למשך כארבע שעות בכל פעם. מדובר בטיפולים הגורמים לחולשה ועייפות ומקשים את היציאה לעבודה ותפקודים חברתיים רבים. לטיפולים מתלווה גם משטר חיים המגביל מאוד את השתייה ואכילה של מזונות רבים ומחייב נטילת תרופות רבות.

מהי השתלת כליה ומהן יתרונותיה?

השתלת כליה מתבצעת בניתוח שבו מחברים את כליית התורם לגופו של הנתרם במטרה להחליף את הכליה שאיננה מתפקדת.
השתלת כליה מקנה תוחלת חיים ארוכה יותר ואיכות חיים טובה יותר בהשוואה לטפול בדיאליזה. השתלת כליה נחשבת כטיפול מועדף בחולי כליות הנמצאים במצב גופני המאפשר את ביצוע הניתוח. קיים יתרון מסוים בהשתלת כליה בשלב של טרם תחילת הטיפול בדיאליזה. השתלת כליה מאפשרת למטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות קשה, שיפור דרמטי באיכות חיים וללא צורך בטיפולי דיאליזה.
השתלת הכליה המוצלחת הראשונה בוצעה בבוסטון בשנת 1954. מאז בוצעו בעולם עשרות אלפי השתלות כליה, נרכש ניסיון רב, שוכללו אמצעי הטיפול ופותחו תרופות חדשות ששיפרו את שיעורי ההצלחה והובילו לכך שהשתלות הכליה הינן טיפול שגרתי ומקובל. ההשתלה היא תהליך מורכב הכולל, הן ניתוח ההשתלה והן טיפול תרופתי קבוע כנגד ההתנגדות הטבעית של הגוף לאיבר זר. בנוסף, נדרש מעקב ארוך טווח וצמוד בידי צוות רפואי מיומן ובאמצעים רפואיים מתקדמים.

קיימים כמה מקורות לכליה המיועדת להשתלה:
  • כליה מתורם נפטר

    כליות אלה נלקחות מתורם לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי או מוות לבבי והמשפחה נתנה את הסכמתה לתרומת איברים. רק חולים המטופלים בדיאליזה יכולים להירשם להשתלה מתורם נפטר.

  • תורם חי

    כליה בודדת הנלקחת מתורם חי. תורמים חיים יכולים להיות בני משפחה בדרגות קרבה שונות, חברים ותורמים אלטרואיסטים (תורמים לזרים ללא כל תמורה).

  • השתלה מוצלבת

    השתלות כליה מן החי בין זוגות תורמים חיים שלא נמצאה ביניהם התאמה. לדוגמה: השתלה שבה תורם אדם ממשפחה אחת למטופל ממשפחה אחרת ולהפך. בהשתלה מוצלבת יכולים להשתתף גם זוגות שהם חברים. קיימת תוכנית הצלבות ארצית וכעת נרקמת גם תוכנית בינלאומית, להצלבה בין זוגות ממדינות אחרות.

כתנאי להשתלה, צריך שתהיה התאמה:
  • א. בין סוג הדם של תורם הכליה ובין סוג הדם של המועמד להשתלה:

    1. אדם בעל סוג דם A יכול לתרום כליה למועמד להשתלה בעל סוג דם A או AB.
    2. אדם בעל סוג דם B יכול לתרום כליה למועמד להשתלה בעל סוג דם B או AB.
    3. אדם בעל סוג דם AB יכול לתרום כליה למועמד להשתלה בעל סוג דם AB בלבד.
    4. אדם בעל סוג דם O יכול לתרום כליה למועמד להשתלה בעל כל סוג דם.
    עם זאת, בחלק מהמקרים אפשר היום לבצע השתלה גם כשאין התאמה בין סוגי הדם.

  • ב. בין סיווג הרקמות של התורם לזה של הנתרם:

    בדיקת ההתאמה הרקמתית מתבצעת במעבדה לסיווג רקמות, ומטרתה לבדוק אם בדמו של המועמד להשתלה יש נוגדנים כנגד רקמות התורם (דבר העלול להביא לדחייה מידית של הכליה). הבדיקה נעשית בדגימת דם רגילה. נוגדנים אצל המועמד להשתלה עלולים להתפתח במקצת מהאנשים שקיבלו תרומת דם בעבר, או שהושתלו בעבר או לעיתים לאחר היריון.

gotopלראש הדף
gotopקובץ להורדה